פוסט אורח: מאת שירלי קרביץ
לאחותי ולי יש טקס קבוע מדי שישי בצהריים. אנחנו נפגשות במטבח שלי או שלה, שותות קפה עם עוגיות או כל דבר טעים אחר שיש בבית ומשתלב עם המשקה החם, מפטפטות על מעללינו בשבוע שחלף ואז קמות, מדליקות מוזיקה ומתחילות לבשל יחד לארוחת הערב. אם אנחנו במטבח שלה אני אורזת את חלקי בקופסאות ולהיפך.
בשישי האחרון, כשנכנסתי אליה למטבח, נגלה אלי מחזה תמוה ומשעשע למדי – אחותי ישבה לשולחן עם צנצנת ענקית של חמוצים, אותם היא טבלה בקערת יוגורט. ברגע שהיא הבחינה בי ובמבט המשתאה שלי, פרצנו שתינו בצחוק מתגלגל ולקחו כמה דקות עד שסיפרה לי מה פשר המחזה.
"את יודעת שחמוצים זה מלא פרוביוטיקה, נכון? וגם יוגורט כמובן, וגוגל אמר לי שאני חייבת כמה שיותר פרוביוטיקה כדי לסדר את הבלגן שקורה לי בבטן לאחרונה".
עצרתי את דיבורה הנמהר והמבולבל כדי להבין אם גוגל זה שם מאוד מגניב של רופא או אם זה בדיוק מה שאני חושבת שזה – אבחנה רפואית עצמית באמצעות גוגל. היא נשפה בחוסר סבלנות והתחילה מהתחלה, לאט יותר. "אוקיי, תתרכזי. לאחרונה יש לי בלגן אטומי בבטן. מעולם לא היו לי בעיות מיוחדות, אולי פה ושם, את יודעת, במצבים מסוימים.
אבל לאחרונה אני לא הולכת לשירותים. בכלל! כאבים, נפיחות, אי נוחות ועצירות נוראית ממש. ניסיתי את כל תרופות הסבתא שאני מכירה וגם כמה תרופות שהיו בבית וכלום לא עוזר. תור לרופא יהיה רק עוד שבוע אז הייתי חייבת לבדוק באינטרנט אולי יש משהו לעשות שטרם ניסיתי, אולי פספסתי משהו! בחיי שאני נואשת, "אמרה ודחפה לפה עוד מלפפון כבוש טבול ביוגורט, "תראי אותי!"
פרוביוטיקה – החיידקים שחשובים להגנה על הגוף שלנו
ניסיתי לעודד אותה ואמרתי לה שזה נראה די טעים האמת, אבל עם זאת אני חייבת להודות שאני לא בטוחה שהבנתי לגמרי למה היא אוכלת את זה. ברגע שסיימתי את המשפט האחרון והיא התחילה לענות כבר הרגשתי עקצוץ של חרטה.
היא שוב ליהגה בחוסר סדר על פרוביוטיקה ועל כל היתרונות הרבים שיש לה וכמה זה טוב ובריא וחיוני למערכת העיכול ושרק בהתססה נוצרים אותם חיידקים טובים שכל כך חשובים להגנה על הגוף שלנו. "אז רגע, את אומרת שבעצם במלפפון חמוץ וביוגורט יש פרוביוטיקה?" היא הסתכלה בי כאילו הרגע נחתתי מהירח וענתה בחוסר בסבלנות "ברור!"
זה צלצל לי מוכר האמת, לקח לי כמה דקות לעשות את הקישור ולהזכר אבל תוך כדי השיחה המבולבלת התחילו לחזור אליי עובדות ישנות שידעתי פעם בנושא, ועם עוד קצת עזרה מדוקטור גוגל נהיה יותר סדר אצל שתינו.
לפי מה שהצלחנו למצוא, מזונות מותססים בתנאים מאוד מסוימים ונכונים (לא כל אוכל שמתקלקל ותוסס, אלא אם כן ממש מתחשק לכם קלקול קיבה), מהווה מצע פורה לגדילתם של מליארדי חיידקים הטובים לגופנו ונקראים בעצם פרוביוטיקה. הם מחזקים את הפלורה (מערך החיידקים) שיש לנו במעיים ותורמים לאיזון מול החיידקים שמזיקים לנו ופוגעים בגופנו באמצעות זיהומים שונים.
יש כמה סוגים של פרוביוטיקה המשתנים בהתאם לסוג החיידקים שנוצרים וחשוב לבדוק שצורכים את הסוג הנכון שמתאים לנו. "אז יכול להיות בעצם שאת אוכלת עכשיו מלפפון חמוץ טבול ביוגורט וזה לא בהכרח יעזור לך?" שאלתי בחיוך. "אמרתי לך שאני נואשת לא?" אמרה וקירבה אליי את המלפפונים והקערה. לקחתי אחד וטבלתי. "לפחות זה טעים".
עוד מהבלוג
- הידרופוניקה: מה באמת קורה בתחתית של לונדון?
- פרוביוטיקה בצהריים, יופי של הרגל
- שאלות ותשובות בנושא כלבים וקורונה: מסיכויי הדבקה ועד אוכל לכלבים
- קינואה – לא לציפורים בלבד
- מעשה בארוחה, מקטרת וסיגריה אלקטרונית
הידרופוניקה: מה באמת קורה בתחתית של לונדון?
לונדון או לונדון ההיית או חלמתי חלום? כולנו מכירים את לונדון, גם אם לא היינו בה פיזית. אנחנו מכירים אותה מספרים, מסרטים, מסרטונים ומאנשים שחיים שם. שמענו על אוקספורד סטריט, על העין של לונדון (הגלגל הענק), שרנו על גשר לונדון, על התמזה, על כיכר פיקדילי, ווסטמיניסטר, קתדרלת סיינט פול ועוד. השאלה היא האם אתם יודעים…
שאלות ותשובות בנושא כלבים וקורונה: מסיכויי הדבקה ועד אוכל לכלבים
הקורונה משתוללת לה שם בחוץ ואנחנו סגורים בבית כל יום, לאורך כל שעות היממה. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, אין עבודה, אין תעסוקה, אי אפשר לראות חברים או קרובים שרחוקים מאיתנו, ספונים בביתנו, מבודדים ולא יודעים מתי ואיך נגיף הקורונה יעלם מחיינו. לברי המזל שביננו, יש כלב בבית שממשיך לשמש החבר הכי נאמן וטוב שלנו.…
קינואה – לא לציפורים בלבד
פוסט אורח: מאת שירלי קרביץ אני אוהבת קינואה. הנה, אמרתי את זה. לא מתביישת! בתור צמחונית שנמנעת מגלוטן וסוכר הייתי חייבת להרחיב את אופקיי הקולינריים ולצאת מהקבעונות, וכך קינואה הפכה לחלק לא שולי כלל בתפריט היומי שלי. למען ההגינות אני חייבת להודות שאכלתי קינואה עוד לפני זה משום שלפני שנים אמי היקרה שתחיה החליטה שהיא…
טוען…
משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.
הבלוג של גיא שטרן 